בחג הסוכות כולו מוקדשת תשומת הלב לארבעת המינים – האתרוג, הלולב, ההדס והערבה. אבל ביום השביעי של החג, הושענא רבה, דווקא הערבה הפשוטה – זו שאין לה טעם וריח – תופסת את הבמה המרכזית. הרבי מלובביץ׳ ראה בכך ביטוי עמוק למעמדם של “הפשוטים שבישראל”, אלו שאינם תופסים מקום בולט אך בלעדיהם אין קיום לכל השאר.
היום שבו הערבה עומדת לבד
במשך ששת ימי החג הערבה נסתרת בין שלושת המינים האחרים. היא אינה מושכת תשומת לב, אך ביום השביעי היא ניצבת לבדה – “יום הערבה”. הרבי הסביר כי זהו היום שבו מתגלה ערכה הפנימי של הפשטות. הערבה, שמסמלת את מי שאין בו “טעם וריח” – לא לימוד ולא הבנה מעמיקה – היא זו שמחברת את כולם. היא יסוד האחדות של העם. בלי הערבה, אין מצווה שלמה – ובלעדיה, גם העולם היה חסר איזון.
כוחם של עמלי היום־יום
בשיחותיו הסביר הרבי שנאמר “והערבות – רמז לעמלי היום־יום”. לא מדובר בתלמידי חכמים או במנהיגים, אלא באנשים הפשוטים שמקיימים את העולם בעבודתם השקטה והנאמנה. מי שקם בבוקר, עובד ביושר, מגדל משפחה, מתפלל בפשטות ומאמין בלי רעש – הוא זה שמחזיק את העם מבפנים. הערבה מייצגת את כוחם של אלה שלא צריכים במה כדי להיות משמעותיים.
מסירות בלי רעש
החבטה של הערבות בקרקע, מנהג עתיק של הושענא רבה, מבטאת את המסירות הזו – תנועה פשוטה, אך מלאה משמעות. הרבי אמר שברגע הזה “עולה ריח של מסירות פשוטה שאין לה תחליף.” זהו ריח של אמת, של נאמנות, של עמידה איתנה גם בלי פרסים ותשואות. מי שמוכן להישאר נאמן לערכים הפשוטים גם כשהעולם רועש מסביב – הוא הערבה של ימינו.
המסר לחברה
בעידן שבו הכול נמדד במספרים, תארים ולייקים, המסר של הערבה נשמע כמעט מהפכני. הרבי לימד שהערך האמיתי של האדם אינו במה שיש לו, אלא במה שהוא נותן לאחרים. לפעמים האדם הכי פשוט – השכן, העובד, ההורה, החבר – הוא זה שמחזיק את העולם על כתפיו בלי שאף אחד יודע. בהושענא רבה נזכרים שכל יהודי הוא חלק מהשלם, גם אם נדמה שהוא “סתם ערבה”. ודווקא הערבה, שלכאורה חסרת ריח, היא זו שמחזיקה את הריח של כולן יחד.
ללמוד ולהעמיק
הרעיונות מבוססים על שיחת הרבי מלובביץ׳, הושענא רבה תשכ״ד (תורת מנחם, כרך ל״ב), העוסקת במעלת הפשוטים שבישראל ובסוד הערבות.
להעמקה נוספת ניתן לעיין בערך הושענא רבה – חב״דפדיה, הכולל מקורות ודברי חסידות על משמעות היום ומעמד הערבה בעבודת האדם.
הערבה מלמדת שכל אדם – גם אם הוא נראה פשוט – הוא חלק חיוני בגוף האומה. כי בלי הערבה, אין ארבעת מינים; ובלי הפשוטים, אין עם ישראל.