הסוכה, שנראית כל כך פשוטה, מסתירה בתוכה שיעור אזרחי עמוק: איך לחיות נכון – עם פחות פסולת, פחות בזבוז ויותר איזון עם הטבע. אבל בזמן שאזרחי ישראל בונים לעצמם סוכה ידידותית לסביבה, המדינה עצמה מתקשה ליישם את אותם עקרונות של קיימות, מודעות ולקיחת אחריות אמיתית. חג הסוכות הופך, בלי שהתכוונו, למראה מול התודעה הציבורית והמשפטית שלנו.
הסוכה כמודל של פשטות חכמה
הסוכה נבנית מחומרים טבעיים – עץ, סכך וצמחים. אין בה בטון, אין בה מותרות. דווקא הפשטות הזו היא לב הרעיון: חיים מאוזנים שאינם תלויים בעודף חומרי. גם החוק הסביבתי אמור לשקף עיקרון דומה – לאפשר קיום בר־קיימא בלי לפגוע באדם ובטבע. אך בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר. לפי המשרד להגנת הסביבה, רק חלק קטן מהפסולת בישראל ממוחזר בפועל, ורוב חומרי הבנייה והצריכה מסתיימים במטמנות. זהו פער שממחיש עד כמה הדרך לשינוי עדיין ארוכה.
חוק סביבתי או קישוט ירוק?
בישראל קיימים חוקים מתקדמים לשמירה על הסביבה – “חוק אוויר נקי”, “חוק האריזות”, ו“חוק שמירת הניקיון”. אך כמו סוכה שנבנית יפה מבחוץ אך חסרה יסודות חזקים, גם כאן האתגר הוא ביישום. במקומות שבהם אין פיקוח הדוק, החוק נותר על הנייר בלבד. קיימות אינה נמדדת לפי כותרת החוק, אלא לפי האוויר שאנו נושמים והמים שאנחנו שותים.
בפועל, תושבי אזורים עירוניים צפופים נחשפים לרמות זיהום גבוהות פי כמה מהאזורים הפתוחים – וזו אינה רק בעיה סביבתית, אלא גם שאלה משפטית ובריאותית.
שוויון ואחריות ציבורית
הסוכה פתוחה לכל. אין בה מחיצות, אין בה מעמדות. המסר פשוט – צדק אמיתי נמדד ביכולת לחלוק את אותו אוויר ואת אותו מרחב.
גם בתחום החוק הסביבתי, נדרש אותו עיקרון: שכל אדם, בכל עיר ובכל יישוב, ייהנה מסביבה נקייה ובטוחה.
הפערים החברתיים באיכות החיים ובתשתיות סביבתיות הופכים את “החוק הירוק” למבחן שוויון חברתי. חברה שמדברת על צדק סביבתי, אך אינה דואגת לשוויון סביבתי, מפספסת את לב הרעיון.
השראה לחקיקה מהסכך הפשוט
הסוכה מזכירה שאפשר לבנות נכון – פשוט, מתחשב ומחובר לשורש. אם המחוקקים יאמצו את אותה רוח, נוכל לראות יותר חוקים שמסתכלים על טובת הציבור לטווח ארוך, פחות ביורוקרטיה ויותר עשייה סביבתית אמיתית.
כמו הסכך שמגן אך גם מאפשר כניסת אור, כך צריכים להיות גם החוקים – ברורים, מאוזנים, אך גמישים דיים כדי לאפשר נשימה, שינוי וצמיחה.
חג הסוכות הוא הזדמנות לעצור ולשאול – האם גם החברה שלנו נבנית על יסודות של פשטות, פתיחות ושוויון?
אם נלמד מהסוכה לבנות מדינה שמכבדת את הסביבה ואת האדם באותה מידה, אולי נוכל לחיות כאן בצל סכך אחד – של אחריות, אמונה ואוויר נקי.